השיירה המאובטחת נעה בשדה התבואה הענקי במהירות, מעלה בעקבותיה שובל אבק. הנוף הצהבהב השתרע למלוא העין עד האופק. מלבני קש גבוהים, שהיו מפוזרים בכל המרחב, קטעו במקצת את המראה השטוח והחדגוני. השיירה הייתה מורכבת ממספר רכבי שטח קלים ואופנועים, במרכז השיירה בלט רכב שטח כבד משוריין. מעל השיירה ריחף כטב"ם מזמזם.
זו הייתה שעת צהריים לוהטת, רוחות מזרחיות עזות העלו ענני אבק מעורבים בגבעולי קש. "אופנוע מתקרב מצפון". נשמע קולו של מפעיל הכטב"ם באוזניה של מפקד האבטחה.
שני אופנועים ורכב שטח התנתקו מהשיירה ופנו לעברו של האופנוע המתקרב. עיניו של מפקד השיירה היו נעוצות במסך, בוחן את התמונות ששידר הכטב"ם. זה היה אופנוע שטח ללא סימני זיהוי. הרוכב היה רעול פנים. דגם האופנוע שלו היה כמו של מאבטחי השיירה והיה נראה בדיוק כמוהם. זה לא הראה על כוונות נאצלות. צרורות שהחלו להיירות לעברו החטיאו, תנאי השטח הקשו על דיוק הירי. האופנועים קיפצו על המהמורות ורוכביהם היו צריכים להחזיק בכידון האופנוע בכוח כדי לא לאבד שליטה. הוא ניצל את המצב היטב, הוא השתוחח וחמק מהקליעים שנורו לעברו, בין מלבני התבואה. ואז שלף אקדח נורים וירה לעבר אחד המלבנים, המלבן הגדול החל להתלקח. הוא המשיך לירות לעבר מלבנים נוספים, הוא לא החמיץ. בניגוד ליריביו, המטרות שלו היו גדולות ונייחות. רכב השטח התקרב לזירה, שני חמושים יצאו מהחלונות ונעמדו בחלק האחורי הפתוח. בידיהם מקלעים דרוכים, הם סרקו במבטם את הסביבה מחפשים את האופנוען החמקמק. הראות הייתה לקויה, החום הכבד העלה אדים מהאדמה. פתאום הוא נראה, הם סחטו את ההדק. צרחות שעלו בקשר לימדו אותם שהם פגעו באחד משלהם.
'האיש הזה מקצוען' הבין מפקד השיירה, וצעק בקשר למפעיל הכטב"ם שישב באחד הרכבים: "תינעל עליו".
קרן לייזר התבייתה על הרוכב החמקמק, עכשיו הוא לא יוכל לחמוק מהכטב"ם. זה לא עזר, הוא נטרל את האופנוענים שרדפו אחריו, והמשיך כל העת לשגר נורים לתוך מלבני הקש, תוך שהקיף בחצי עיגול מרוחק את השיירה. זווית צילום אקראית של הכטב"ם הראתה עשן בהיקף שמאחורי השיירה. ליבו של מפקד השיירה שקע, האופנוען הזה משך את כל תשומת הלב, והיה רק פעולת הסחה. היה אופנוען נוסף שהגיע מהכיוון ההפוך שהצית גם הוא מלבני תבואה. סביבם נוצרה חגורת אש ענקית. המפקד הזעיק מסוק. האנשים החלו להיכנס לפניקה, מכל העברים התלקחו להבות, האש התפשטה במהירות, בחסות הרוח המזרחית העזה. האופנוענים הזרים תמרנו במקצוענות בין תימרות העשן הכבד, הפתיעו את רכבי האבטחה בכל רגע, ומשכו אותם אחריהם אל תוך האש. היושבים ברכבים החלו להיחנק מהעשן הכבד. שני המתנקשים עטו על פניהם מסכות חמצן, העשן לא הפריע להם בכלל.
לאחר כמה דקות נשמע טרטור מסוק מתקרב, הדלתות שמשני צדיו היו פתוחות, רתמות קשורות לכבלים השתלשלו ממנו והתנופפו ברוח. קולו של טייס המסוק שחג מלמעלה נשמע בחלל הרכב המשוריין: "יש עשן כבד, אני בקושי רואה אתכם".
